אחת השכונות היפות בתל אביב, וודאי אחת בה שטחי הנדל"ן הם מהיקרים בארץ כיום היא שכונת נווה צדק. השכונה עברה תהפוכות: מפריחתה כשכונה היהודית הראשונה בתל אביב כשתושבי יפו היהודיים חיפשו היכן להתיישב מחוץ ליפו היא התדרדרה עד שבשנות השמונים שקלו להרוס בה מבנים, אבל אז נולד רעיון השימור והשכונה קיבלה זריקת חיים מחודשת עד שהיום היא מהווה שכונת יוקרה בנוף התל אביבי. נווה צדק הוקמה בראיה חדשנית – בכל בית בשכונה היה בית תבשיל ובית כסא – מטבח ושירותים. היא כוללת למעשה ארבע שכונות שמרכיבות אותה – נווה שלום, שכונת אחווה, שבזי ונווה צדק.

 

מתחילים, איך לא, במרכז סוזן דלל
מרכז סוזן דלל נבנה עוד בימי קום השכונה בשנת 1887 כאוסף בתי חינוך. הבניין הצפוני היה בזמנו בית הספר לבנים "אליאנס" והיום משמש כאולם ובית קפה. הבניין הדרומי היה בית הספר לבנות של אגודת חובבי ציון וסמינר מורות לוינסקי והיום משמש את להקת המחול ענבל. ברחבה מאחורי הבניין נמצאת גם באר מים עתיקה. רחבה מקשרת בין שני הבניינים ובה תעלות מים והדפס קרמי "קיר המייסדים" של האמן דוד טרקטובר שהוא גם תושב השכונה, המתארת את תולדותיה של השכונה.

 

בית שלוש ו"הבית"
הבית הראשון בשכונה נבנה עוד כשהיה מוקף בפרדסים. אדמות השכונה נקנו, בתשלומים, מאהרון שלוש – סוחר וחלפן יפואי, שהיה הראשון להקים את ביתו שהיום נמצא ברחוב שלוש מספר 32. הבית עצמו הוא בבעלות פרטית. לידו, ברחוב שלוש 30 הוקם "הבית" אשר דומה באלמנטים שבו לבית שלוש ומכיל היום סדנת אמן, חנויות וגלריה לקרמיקה שנקראת "שלוש שלושים". בגלריה ניתן למצוא את עבודותיהן של 11 אמניות שגם מנהלות את המקום. במקור, הבית היה של סוחר ירושלמי, רחמים גורל, שעבר להתגורר במקום במטרה להרחיב את עסקיו. בהמשך הרחוב אפשר לראות את גשר שלוש – הגשר ששלוש בנה כדי לקצר את זמן הנסיעה לעסקיו ביפו.

 

בית אבולעפיה ועגנון
בפינת רחוב שלוש ורוקח עומד בית צהוב מרשים. בבית זה גרו בתחילת המאה הקודמת משפחת אבולעפיה, אחת המשפחות הבולטות בתולדות המושבה. שלמה אבולעפיה שימש כמוכתר וייצג את השכונה בפני השלטונות העות'מאניים. כשהמשפחה עברה לתל אביב, המשרת הערבי של המשפחה ביקש לשנות את שמו לאבולעפיה ופתח מאפיה ביפו. שמואל יוסף צ'צ'קס, דייר נודע נוסף בבית זה, שכר את עליית הגג כשהגיע ארצה וכאן גם כתב את ספרו "עגונות" ואף שינה את שמו לעגנון, לימים זוכה פרס נובל לספרות. סיפור האהבה בין עגנון לביתם של בעלי הבית מרגלית מעולם לא יצא אל הפועל כיוון שבני המשפחה לא ראו תועלת בעיסוקו וחשבו כי הוא בטלן.

 

בית הסופרים – מוזיאון נחום גוטמן
ברחוב רוקח 21 הוקם עיתון הפועלים הראשון בארץ "הפועל הצעיר". בבית גרו שלושה שותפים: יוסף חיים ברנר, דבורה בארון ובעלה יוסף אהרונוביץ' והוא שימש כ"סלון" לאנשי רוח וסופרים רבים נוספים ואז גם קיבל את שמו – "בית הסופרים". היום המבנה משמש כמוזיאון לאמנויות על שם הצייר, האמן והפסל נחום גוטמן שגר בשכונה ואף למד בבית הספר לבנות בו לימד אביו.

 

נווה צדק - שלמה סיקסט השכרת רכב

 

בית רוקח
ברחוב רוקח 36 ניצב לו ברב כבוד והדר ביתו של שמעון רוקח, הש"ר, אביו של ישראל רוקח שהיה ראש העיר של תל אביב בין השנים 1935-1953 ניצב כאן והוא המפואר שבבתי השכונה, עם כיפת נחושת המעטרת אותו. הבית שימש כבית עירייה שאותו שיקמה נכדתו, לאה מג'רו מינץ. הבית פתוח לסיורים.

 

בית ראינוע עדן
בפינת הרחובות פינס ולילינבלום ניצב בניין ראינוע עדן – המקום הראשון בארץ בו הוקרנו סרטים אילמים. המקום פעל עד לשנת 1974 ואז נסגר ומאז הוא עומד שומם וסגור גם למבקרים אך עדיין ניתן להבחין בקופת הכרטיסים שלצדו. ליד בניין הראינוע, ניצבים שני בתים יפים זהים, בתי נכדיו הבכורים של אהרון שלוש. רחוב פינס מהווה את אחד מגבולות השכונה וציר תנועה מרכזי בה.

 

בית תמר שליט
ברחוב שבזי פינת רחוב שלוש נוכל למצוא את בית תמר שליט – ביתה של האמנית תמר שליט אבני ששימרה את הבניין בצורתו המקורית ואיירה את חזיתו בדמויות נשים. הסטודיו והגלריה של האמנית נמצאים שם, לידו של המתנ"ס השכונתי.

 

טיול בנווה צדק אינו טיול אם אינו כולל ישיבה באחד מבתי הקפה והמסעדות שבאזור, לקחת נשימה עמוקה וחמש דקות של נסיעה חזרה בזמן לתקופה אחרת.

 

הצטרפו אלינו לטיולים נוספים! שלמה Sixt השכרת רכב